העני והעשיר 

עני ועשיר

הזכר מחפש את אשתו באשת הנקבה והוא רוצה לעשות את אשת הנקבה אשתו, כך שלבסוף אשת הנקבה לא מוכנה להיות אשתו של הזכר מכיוון שאשתו של הזכר לא מוכנה להיות אשת הנקבה שנאמר: "אישה עטרת בעלה". כך שהמלחמה בן הנשים של הזכר והנקבה נמשכת  עד שלבסוף הם חוזרים להיות זכר ונקבה בלי נשים. השאלה היא: האם יש איש/ה (זכר ונקבה) שרוצה (זכר ונקבה) לדעת בדעת מה אומר המשפט: "זכר ונקבה ברא אתם"?...  

כל אדם זכר ונקבה עלי אדמות נולד במודעות של עשיר...כאשר הוא מתחיל לגדול (להתפתח) הוא מתחיל לדעת מה זה עני ומתרחק מן העשיר... "איך עשיר  יודע שהוא עשיר אם העני לא נמצא"...התינוק מתחיל לבקש דברים כדי לספק את מודעות העשיר שמתחיל לעזוב אותו ובכך גורם להרגשה שהעשיר לא עוזב אותו (חוק הואקום)...במצב הזה הדברים שהוא מקבל (אוכל, ביגוד, חיבה, מתנות, צעצועים, וכו') הם הכסויים שמכסים את העשיר...כך שבהיותו בגיל 12/13 הוא כבר מבין שאת הדברים שהוא קיבל זה רמאות כלפי מה שהוא צריך...ואז הוא מקבל את דרגה הגדולה ביותר של העני, דהיינו, הוא משתוקק לדרגת העשיר...ואז הוא מקבל את ההורמונים..."אין מטרה שעומדת בפני האדם שאינה ניתנת להשגה"...במצב הזה הנקבה מפתחת את דרגת העשיר, שהוא אזור הירכיים...והזכר מפתח את דרגת העשיר שהוא אזור הכתפיים...כך שהחזה של הנקבה שהוא עני (הפוך מהירכיים) רואה את החזה של הזכר שהוא עשיר (הפוך מהירכיים)...והירכיים של הזכר שהוא עני...רואה את הירכיים של הנקבה שהוא עשיר...ובנקודה הזו נאמר: "מי הוא הגיבור הכובש את יצרו"...

וכך מתחיל הסיפור

מהראש של הזכר שהוא הדמיון האינסופי של העשרות יורד נגזרת לחזה של הזכר שהוא גם עשרות...ומהחזה של הזכר יורד נגזרת של העשרות שהיא מגיעה לעניות שהיא אזור הירכיים של הזכר (סולם העשרות עד העניות)...וכאשר העניות של אזור הירכיים של הזכר מתגברת, התשוקה לעשירות גודלת (ראשו סופו וסופו ראשו) ואז איבר מינו מתחיל להרגיש את זה והוא מחפש עשרות (תנועות לעשייה)...בנקודה הזו הוא לא יכול לעלות למעלה לעשרות שלו לבד...דהיינו, להזדווג עם עצמו...והוא מחפש עשרות אחרת והוא רואה את העשרות אצל הנקבה שהוא אזור הירכיים - ורוצה להתחבר אל העשרות...כאשר הוא בה אל הנקבה כדי לקחת את העשרות ממנה הוא נותן לחזה שלה שהוא בדרגת עניות את העשרות הדמיונית שבראשו כך שזה עובר לראשה (זה הוא הדיבור)...כך שמה שנוצר ברגע הזה אצל הנקבה: הראש, החזה והירכיים עשירים...ואצל הזכר, הראש החזה – עשיר. ואזור הירכיים – עני...ובנקודה הזו מגיע החיבור של העני והעשיר...כך שהחזה של הנקבה העני יונק מן העשרות של החזה של הזכר עשיר...והירכיים של הנקבה – עשיר. נותן לעניות של הירכיים של הזכר...עד שמגיעים לדרגת של מילוי שלא יכולים לעמוד בזה עוד...מכיוון שלדמיון אין אחיזה בגוף...שנאמר: הדמיון הורס והשכל בונה...ואז מגיעים לגמר תיקון שזה נקרא אורגזמה...והדבר הזה נעשה עד היום הזה... כאילו וכביכול אני אוהב אותך – שזה נקרא רמאות.     

היום... הנקבה שהיא רצתה שוויון היא בעצם פיתחה את החזה שלה...וכך התחיל ענף של הגדלת החזה...כך שהיום אנו רואים את הלבוש שגם החזה בולט...שהוא הזכר...וגם הירכיים בולטות...שהם הנקבה...מכיוון שהירכיים שהם העני של הזכר לא יכול להבליט אותם (הגדלת איבר המין)...הנקבה שיש לה גם את העשיר...שהם החזה. וגם את העשיר שלה...שהם הירכיים...היא מסתכלת על הזכר שיש לו את העשיר שלו שהוא החזה...ונשאר לו העני שלו שהוא הירכיים...כך שהיום הנקבה שהיא כולה עשירה בחזה ומותניים...היא מחפשת את הנגדי שלה שהוא הנקבה של הזכר שהוא הפין שיספק את העשירות...כך שכאשר היא מגיעה לזכר והיא רוצה את העניות שלו שהיא העשרות שלו הוא מדבר איתה על דברים שהיא יודעת והוא לא יודע... ומה שהוא רוצה את העשירות שלה את הפות...כך שהנקבה דוחה אותו...וטוענת שהוא טיפש.

במצב הזה התחיל שנית להתפתח אצל הנקבה העניות...אבל כדי לספק את העניות שלה היא צריכה כסף...ואין כסף בעולם הזה שיכול לספק את העניות של הנקבה שנאמר: "מדוע הכסף לא מספיק" שנאמר: "מי שאין לו כסף נחשב למת".

כסף נקרא דינים המלכות..."ואין הנאה גדולה יותר מן הדינים מכיוון שהדינים לכשעצמם אין להם כלום"...לכן נאמר על הנקבה שהיא המין החלש...העוצמה שיש לדינים היא העוצמה שאנחנו העצמנו אותם...דוגמא. כאשר אני רואה נקבה הולכת ברחוב התשוקה שלי מתגברת אליה... "מכיוון שאני רוצה את מה שאין לה ואני רוצה לתת את מה שיש לי"...מכיוון שמה שיש לי מציק לי...ומה שיש לי זה עוצמה דמיונית...ואז אני מתחיל להעצים אותה באומרי...

זאת שווה במיטה!...

היא יכולה לתת לי את כל מה שאני רוצה!...

והיא, והיא, והיא...

וכאשר מגיעה היא אל המיטה שלי... ואל הרצונות שלי... אני רואה שזאת לא היא שאני רציתי שתהיה היא...ואז מחליפים את היא להיא אחרת שהיא יותר חזקה מהיא שחשבתי עליה שזאת היא הדמיונית שלי...

מכיוון שאנחנו מגיעים היום לגמר תיקון...וכל בני האדם שנמצאים על פני האדמה הם זכריים (אין זכר ונקבה כולם זכר)...דהיינו כולם טעמו את טעם העושר...הכסף המודפס...שהוא נקרא אלהים...כך שהכסף נמצא גם אצל הזכר וגם אצל הנקבה שעל כן אלהים הוא זכר ונקבה...כך שכאשר הכסף הולך מן היקום- מיתון...שהם אותיות – מת יון. שעל כן נאמר: "מי שאין לא כסף נחשב למת"...שזאת נקראת המלכות...הנקבה, הירח. שזה נקרא עץ הדעת טוב ורע...ואז העולם מתחיל לחפש מילוי, שאת המילוי שהוא ידע לפני כן שזה רמאות הוא לא רוצה את זה...ואז הוא מתחיל לחפש את הזכר האמיתי שהוא נקרא עץ החיים, שמש...שהוא יתחיל להאיר את הירח...וכאשר הירח שהוא נחשב למת מכיוון שלכשעצמו אין לו כלום אבל הוא הכל, צריך לפתח תשוקה חזקה לזעיר האנפין (שמש) שהוא הזכר...אבל צריך להיות בתשוקה חזקה מאוד עד כדי כך שהוא לא מוכן לקבל ממנו כלום (כך שברגע שהוא רוצה לקבל ממנו הכל זה נקרא חור באוזון)...ואז הוא מתחיל להישרף מן התשוקה שהוא רוצה ולא רוצה...שאת זה אנחנו מכירים מחדר המיטות שאנחנו מגיעים לנקודה של הגמירה ואנחנו מחזיקים את הנקודה הזו ולא רוצים לגמור וכל שאנחנו מחזיקים את הנקודה הזו האושר גדול יותר...שאת זה אנחנו צריכים לעשות בלימוד כך שכאשר אנחנו רוצים כסף...אנחנו נמצאים בנקבה שבנו...שהיא נקראת דינים...כך שכדי לספק את הנקבה שבאנו אנחנו מחפשים את הזכר שיספק אותה... ומכיוון שמודעות הנקבה כסף, היא מחפשת כסף,

 כך שהזכר צריך לתת לה דעת שהוא משלו במקום כסף שהוא משלה שנאמר: "משלה תן לה לא משלה קצץ לה"...כך שכאשר הנקבה לוקחת את הדעת מן הזכר לשם מילוי אסור לה לקחת, דהיינו, כאשר הדעת נכנסת לתוך הגוף אנחנו מתנגדים לקבל אותה, דהיינו, אנחנו צריכים לבטל אותה...אבל היא כבר נמצאת בתוך גופנו וכדי להוציא אותנו מתוך גופנו אנחנו צריכים לדעת אותה במודעות: "לא להשיג הנאה ממנה"...דהיינו, לא לגמור...כך שכאשר אנחנו יודעים את זה אנחנו בעצם הזדווגנו עם הדעת ולאחר שהצלחנו לדעת אנחנו מרגישים את הדעת שלאחר מכן אנחנו שוב משתוקקים לדעת...וכך חוזר חלילה שזה נקרא: "זווג בן זעיר אנפין והמלכות". שעל זה נאמר: אשרי חלקו שזכה לעשות שם הקדוש למעלה.

מי שיכול להרוג את היצר הרע (הכסף) זה התורה. מכיוון שהתורה היא שבראה את היצר הרע. כך שכאשר אני לומד את התורה אני לומד אותה במודעות: "וידע אדם את חוה אשתו ותהר לו"...נכנסת פה מילת ידיעה לו מילת, שכב, התנאה אהבה, הזדווג, וכו'...שכאשר אנחנו בלימוד רואים את המשפט: "אהבה על דבר מה הדבר מה בטל והאהבה בטלה"...כך אני יודע את התורה מבלי ליהנות ממנה שנאמר: "אל תתפעל מן התורה"...וכאשר התורה יודעת שאני מתחיל לדעת אותה היא גם לא מתפעלת ממני באומרה: "אל תחזיק מעצמך כי מבטן אמך יצרתיך"...כך שהיא לא לוקחת ממני ואני לא לוקח ממנה...ואנחנו מגיעים למצב שאני משתוקק לה והיא משתוקקת לי...ואני אומר לה: "שלי שלך ושלך שלך"...והיא אומרת לי את מה שאני אומר לה...דהיינו, היא ההד שלי...וכך אנחנו אני והיא לומדים אחד את השני שאני לא רוצה אותה והיא לא רוצה אותי עד שלבסוף נהיים שנינו לאחד שכל אחד בפני עצמו אחד וכל אחד לוקח לו עולם אחר מתוך האחד וכך אנחנו עושים את כל העולמות לאחד שהם היו אחד לפני שהיו אינסוף...

"לנצח את הבלתי מנוצח"